איך לקחת פרוביוטיקה

פרוביוטיקה - המדריך המלא!

פרוטוקל הפרוביוטיקה המקיף ביותר: כיצד לקחת פרוביוטיקה, איזו פרוביוטיקה מומלצת, כמה למה ומתי…

תוכן עניינים

שתף:

האם כדאי לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה?

כן! חשוב וכדאי לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה הן לצורך שיפור יעילות הטיפול והן למזעור נזקי האנטיביוטיקה:

  1. שיפור יעילות הטיפול: המחקר והמדע מלמדים שפרוביוטיקה לבדה יכולה להבריא דלקות, או לשפר את יעילות הטיפול האנטיביוטי במקרים של דלקות בדרכי השתן, הליקובקטור, דלקות בנרתיק (BV), קנדידה ועוד.
  2. מזעור נזקי האנטיביוטיקה: אנטיביוטיקה, כמות גם תרופות רבות אחרות, פוגעת במיקרוביום בגופנו, כלומר: הורגת את רובד החיידקים הטובים ולא רק את הרעים. לא תמיד החיידקים הטובים משתקמים כנדרש לאחר-מכן, ולעתים אף ההיפך מכך! פרוביוטיקה תומכת בחיידקים הטובים ועוזרת לשיקומם, גם לאחר נטילת תרופות כגון אנטיביוטיקה.

לסיכום: כדאי לקחת פרוביוטיקה עם טיפול תרופתי / אנטיביוטי כיוון שהיא תומכת בו, ועשויה לשפר את סיכויי הצלחתו! בנוסף, פרוביוטיקה עוזרת למזער את פגיעת התרופות והאנטיביוטיקה בחיידקים הטובים ותומכת בשיקומם.

איך לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה?

יש לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה, באופן הבא:

  1. מינימום 3-4 כמוסות ביום של 60 מיליארד חיידקים לכמוסה.
  2. יש לקחת את הכמוסות בשעות הרחוקות ביותר שניתן מהאנטיביוטיקה. למשל: אם צורכים אנטיביוטיקה פעמיים ביום בשעה 8:00 ו- 20:00, אז כדאי לקחת את הפרוביוטיקה בשעות הבאות: 11:00, 16:00, בשעה חצות ובשעה 5 בבוקר או כמה שיותר מוקדם על הבוקר.

האם פרוביוטיקה יכולה לרפא דלקות?

כן! מחקרים מלמדים שבכוחה של פרוביוטיקה לבדה לרפא דלקות בדרכי השתן, למנוע הישנות דלקות כרוניות בדרכי השתן, כמות גם לרפא קנדידה וגינאלית, ואף לרפא הליקובקטור! עם זאת, חשוב לקחת פרוביוטיקה איכותית, כמות גם מינון הולם. 

ככלל, פרוביוטיקה אינה מהווה חלופה לטיפול אחר, אלא משלימה טיפול אחר, בין אם מדובר בטיפול תרופתי (כגון אנטיביוטיקה) לבין אם טיפול טבעי / צמחי (כגון מי כסף, שמן אורגנו, ברברין, שמן זרעי אשכוליות, אינזימי סראפפטאז, וכו').

מחקר אחד מלמד שפרוביוטיקה לבדה ריפאה הליקובקטור בכ- 10% מהמקרים! לפי מחקר אחר פרוביוטיקה שיפרה את אחוז הריפוי של הליקובקטור מ- 60% (באמצעות הקוקטייל האנטיביוטי) ל- 70%! 

לסיכום: פרוביוטיקה יכולה לרפא דלקות ולהחליף אנטיביוטיקה, אך מדובר במיעוט המקרים וככלל היא משלימה טיפול קיים (אנטיביוטי או טיפול צמחי/טבעי) ולא מחליפה אותו.

האם לקחת פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה?

כן, חשוב מאוד לקחת פרוביוטיקה למשך 4 שבועות לאחר נטילת אנטיביוטיקה (או אחר טיפולים תרופתיים רבים אחרים כמות גם לאחר ניתוחים). זאת במטרה לעזור עם שיקום החיידקים הטובים בגופינו. מומלץ לקחת 3-4 כמוסות ליום של 60 מיליארד חיידקים למנה, עדיף על קיבה ריקה ורחוק מקפה או קפאין.

שיקום לא טוב של המיקרוביום עלול להביא לשגשוג של פטוגנים רעים כגון: פונגי או פיטריה, וירוסים, בקטריות רעות או יציאה של חיידקים אופורטיוניסטים מהטווח התקין, שגשוג פרזיטים, תולעים ועוד. ככלל, מיקרוביום חלש אינו עמיד מספיק בפני תקיפת פטוגנים רעים, וקשור עם מערכת חיסון חלשה יותר ואינספור מחלות. על כן חשוב לתמוך בבניית מיקרוביום איכותי כפי הניתן, ופרוביוטיקה זו אחת הדרכים לכך.

איך לקחת פרוביוטיקה, עם אוכל או על קיבה ריקה?

ככלל עדיף לקחת פרוביוטיקה על קיבה ריקה, אך ככול שהפרוביוטיקה בשחרור מושהה, יש יותר גמישות ופחות קריטי לקחת על קיבה ריקה. יתרה מכך, ישנם מזונות שמשפרים ספיגת פרוביוטיקה כגון סיבים, אומגה-3, כורכום ועוד..

מתי לקחת פרוביוטיקה?

באיזו שעה ביום לקחת פרוביוטיקה? 

נהוג לקחת פרוביוטיקה דבר ראשון על הבוקר, ודבר אחרון בלילה. זמנים שבד"כ הם "קלאסיים" לקיבה ריקה. עם זאת, יש להרחיק פרוביוטיקה מקפה או קפאין, כך שמי שקם ומיד שותה קפה על הבוקר, שייקח את הפרוביוטיקה כחצי שעה אחרי-כן.

ניתן גם לקחת פרוביוטיקה באמצע היום, אך ככלל עדיף לקחת על קיבה ריקה. כמות כן, עדיף לקחת כמה מנות של פרוביוטיקה ביום, מרחק של לפחות מספר שעות בין מנה למנה.

איך ניתן לשפר מיקרוביום?

פרוביוטיקה היא כלי חשוב לשיפור המיקרוביום, כלומר: את רובד החיידקים הטובים במעי, על העור, בלב, בעין ובכול מקום בגוף. מה עוד ניתן לעשות?

  1. לצרוך סיבים תזונתיים, הן ממזון (למשל: פירות) והן סיבים פרה-ביוטיים מתוסף תזונה איכותי כגון הסיבים Partially Hydrolyzed Guar Gum. חשוב להימנע מסיבים לא-איכותיים כגון FOS, שבמצבים שונים (כגון SIBO) עלולים לגרור תופעות לוואי משמעותיות.
  2. להימנע מתרופות שפוגעות במיקרוביום, כשניתן
  3. לצרוך תוספי תזונה ללא רכיבים לא-פעילים סינטטיים שפוגעים במיקרוביום, כגון סיליקון דיאוקסיד ואף חמור מכך אשלגן סורבאט או טיטניום דיאוקסיד. למשל: כל תוספי התזונה של VitaSOl בכמוסה הם ללא תוספת רכיבים לא-פעילים (פרט לכמוסה עצמה).
  4. לאכול מזון חי אורגני, עדיף בגידול עצמי, ועדיף מיד לאחר קטיפתו; או מזון פרוביוטי בייצור עצמי כגון כרוב מותסס.

פרה-ביוטיקה

סיבים תזונתיים ופרוביוטיקה

סיבים תזונתיים הם מזון שהגוף שלנו אינו מעכל, אבל החיידקים הפרוביוטיים בגופנו, ניזונים מהם. זה המזון הפרוביוטי שנו מזינים באמצעותו את המיקרוביום שלנו, כך שישגשג!

בשוק תוספי תזונה פרה-ביוטיים שונים, כמות גם סיבים תזונתיים. רובם, מה לעשות, לא מספיק טובים. במה זה מתבטא? במינון נמוך מידי שאינו מועיל, בסוגי סיבים סינטטיים לא-איכותיים שאף גוררים תופעות לוואי, ועוד.

למשל, הסיבים FOS מיוצרים מסוכר. אצל אנשים שסובלים מ- SIBO (בד"כ לא מאובחן), הסיבים עלולים לגרור תופעות לוואי משמעותיות. אצל עבדכם הנאמן הם גרור עצירות.

לעומתם, הסיבים Partially Hydrolzyed Guar Gum עשויים מקטניות גואר, שגדלות בגידול אורגני, ומופקות בתהליך ייעודי של הידרוליזה חלקית. הם נחקרו קלינית, ודוחות מעבדה מוכיחים שהם משפרים את המיקרוביום אף יותר מפרוביוטיקה!

הם נמכרים במינון שנחקר קלינית כיעיל, וגם מבחן המציאות מראה תוצאות בדמות תנועתיות תקינה במעי, בתוך ימים ספורים!

פוסט-ביוטיקה

מכניזם נוסף שמוכר עם שיפור המיקרוביום הוא פוסט-ביוטיקה או סינ-ביוטיקה. מדובר במכניזם שונה מאלו שראינו קודם.
פרוביוטיקה הם חיידקים חיים שאנו צורכים, במטרה שיישארו חיים דרך הקיבה ויגיעו חיים למעי.
סיבים

סיבים תזונתיים הם המזון של החיידקים הפרוביוטיים, שמאפשר לחיידקים בגוף שלנו לאכול אותו ולשגשג.

פוסט-ביוטיקה הוא מכניזם נוסף שתומך במיקרוביום שלנו - בחיידקים החיים, אבל בדרך קצת שונה, שלא תמיד המכניזם שלה מובן למדע. חיידקים פוסטביוטיים הם חיידקים מתים (ולכן אין צורך לשמור פוסטביוטיקה בקירור) שצריכתם הוכחה כתורמת למיקרוביום!

שמרים תזונתיים הם דוגמה לפוסטביוטיקה. שימת לב: לא מדובר בשמרי בירה שהם עודפי ייצור של מפעלי בירה, וכוללים גלוטן. מדובר במוצר שונה ואיכותי לאין-שיעור, שמיוצר כתוסף תזונה, ואינו מכיל גלוטן. שמרים תזונתיים במקור היו פיטרייה כן/לא פרוביוטית, שהרגו אותם, וצריכתם הוכחה כמשפרת את המיקרוביום.

פרוביוטיקה

איזו פרוביוטיקה הכי טובה?

הפרוביוטיקה של ויטסול עומדת בכול הקריטריונים הקריטיים של פרוביוטיקה מעולה: מאוחסנת בהקפאה או קירור – בהקפדה, ואף נשלחת ללקוח בשקיות תרמיות מיוחדות עם קרחומים! מיוצרת מחדש כל 2-3 חודשים, כך שהיא לעולם לא עומדת על המדף שנה או שנתיים ומאבדת את יעילותה. מיוצרת בפורמולה מיוחדת ותוך יישום פרקטיקות ייצור ייחודיות ללא רכיבים לא-פעילים, בשחרור מושהה, במינון יעיל של 60 מיליארד חיידקים.

הפרמטרים החשובים ביותר בפרוביוטיקה איכותית הם:

  1. קירור: פרוביוטיקה שנשמרת בקירור או הקפאה לכול שרשרת האספקה (שילוח, שינוע, אחסנה, על המדף, בבית הלקוח וכו')
  2. מינון (מספר החיידקים החיים): פרוביוטיקה צריכה להיות במינון משמעות, למשל: 60 מיליארד חיידקים לכמוסה.
  3. מספר וסוגי הזנים: ככלל אצבע אפשר לומר ש- 8 זנים ומעלה זה סבבה. אבל חשוב שאלו יהיו זנים מוכרים, שהמשפחות שלהם נחקרו קלינית והם ידועים במדע כזנים שמועילים לטווח רחב של בעיות (עיכול, דלקות, פיטריות, חיזוק מערכת החיסון, וכו').
  4. תוקף הפרוביוטיקה – כשנתיים: אין לקנות פרוביוטיקה שעמדה על המדף זמן רב, גם שהיא בתוקף. ככלל לפרוביטיקה תוקף של שנתיים. פרוביוטיקה שעמדה על המדף תקופה משמעותית (נניח שנה), תהיה פחות יעילה מאותה הפרוביוטיקה במועד ייצורה או כמה שיותר קרוב אליו.
  5. ללא רכיבים לא-פעילים: רוב תוספי התזונה מכילים רכיבים לא פעילים כגון מגנזיום סטארט, סיליקון דיאוקסיד, ועוד. אלו לא תורמים דבר לנו או לפרוביוטיקה וההיפך מכך. פרוביוטיקה שלא הוספו לה רכיבים לא-פעילים בתהליך ייצורה עדיפה!
  6. שחרור מושהה: חיידקים פרוביוטיים רגישים לחומציות הקיבה ומתים ממנה. לכן חשוב לספק שכבת הגנה בדמות שחרור מושהה, כך שהחיידקים "ייפתחו" לאחר שהכמוסה יוצאת מהקיבה למעי.

האם ניתן לקחת פרוביוטיקה עם קפה?

לא, עדיף להימנע מצריכת פרוביוטיקה עם קפה, מהסיבה שהקפאין פוגע בפרוביוטיקה וביעילותה.

  • במידה וצורכים את הפרוביוטיקה על קיבה ריקה, אז 1/2 שעה לאחר מכן כבר ניתן לקחת קפה. זאת מתוך ההנחה שהפרוביוטיקה "יצאה לדרך", והקפה לא ידביק אותה...
    ושותים את הקפה על קיבה ריקה, אז ניתן לקחת את הפרוביוטיקה כחצי שעה לאחר שתייתו.
  • גם אם צורכים את הקפה על קיבה ריקה, אז זה בסדר לקחת את הפרוביוטיקה כחצי שעה לאחר מכן, בביטחה שהם "לא ייפגשו".
  • עם זאת, ככול שצורכים פרוביוטיקה עם מזון, עדיף להמתין שעתיים עד לאחר שתיית קפה או צריכת קפאין.

האם ניתן לקחת פרוביוטיקה עם חלב?

כן, ניתן לצרוך פרוביוטיקה עם חלב או עם מזונות חלביים. עם זאת, ייתכן שחומרים משמרים שנמצאים בחלב או במזונות החלביים פוגעים במיקרוביום ויש להיות ערים לכך שחלב הוא לאו-בהכרח מזון בריא ואיכותי.

יום אחד שאלתי את ד"ר אריה אבני (לשעבר רופא מומחה בגסטרולוגיה וכיום נטורופת), לגבי עמדתו ביחס לחלב. אריה כתב כבר לפני עשרות שנים ספרים על כך שחלב אינו בריא ויש להימנע מצריכתו. תשובתו אריה קצת הפתיעה אותי: ככול שמדובר בחלב שמופק מעגל שחי בניו-זילנד, בטבע, שאוכל מזון טבעי ולא מהונדס גנטית, אז החלב בסדר גמור דווקא! אבל חלב שכשזה אינו בנמצא בישראל נכון למועד כתיבת שורות אלו.

לסיכום הנקודה: חלב אינו מתנגש עם פרוביוטיקה, על אחת כמה וכמה חלב איכותי 🙂 

תוך כמה זמן פרוביוטיקה משפיעה?

פרוביוטיקה משפיעה דיי במיידי, בתוך שעות ספורות. אנשים שנמצאים במצבים אקוטיים כגון כאב עז מדלקות פאוצ'יטיס, מדווחים על הקלה בתוך שעות או יום, מרגע צריכת פרוביוטיקה איכותית, במינון מתאים.

עם זאת, למצבים כרוניים, כגון טיפול בהליקובקטור, או שיקום מיקרוביום, נהוג לקחת פרוביוטיקה במינון גבוהה למשך מספר חודשים.

גם במצבים כגון קנדידה וגינלית, נשים מדווחות על שיפור ניכר במצבן בתוך יום או ימים ספורים, וחלקן אף צורכות את הפרוביוטיקה ישירות לנרתיק - פרקטיקה שמטפלים שונים ממליצים עליה, כשמדובר בפרוביוטיקה איכותית.

עם זאת, לא חסרים מקרים בהם אנשים מדווחים על שיפור ניכר בזכות פרוביוטיקה, שמגיע לאחר שבועיים או שלושה או אף יותר. מדובר הן במקרים אקוטיים כגון דלקות בדרכי השתן, קנדידה וגינלית, וכו'; והן במקרים כרוניים כגון מעי רגיז ובעיות עיכול שונות.

האם ניתן לקחת פרוביוטיקה עם תרופות?

לא רק שמותר לקחת פרוביוטיקה עם תרופות, אלא שהדבר אף מומלץ! כפי שהסברנו מעלה: א. תרופות רבות פוגעות במיקרוביום (ולא רק אנטיביוטיקה, כפי שנהוג לחשוב). כך שמומלץ לקחת פרוביוטיקה במהלך נטילת התרופות ולמשך כחודש לאחר-מכן, על מנת לתמוך במיקרוביום.
נוסף על כך, פרוביוטיקה עלולה לשפר את יעילות התרופות ו/או את סיכויי הצלחת הטיפול הרפואי. כפי שראינו מחקר הציג שפרוביוטיקה שיפרה בכ- 15% את הסיכוי להצלחת קוקטייל אנטיביוטיקות לטיפול בהליקובקטור. כמות כן פרוביוטיקה תעזור גם בטיפול בדלקות בדרכי השתן, וגם עשויה לעזור למנוע היווצרות פיטרייה או שגשוג של פטוגנים רעים אחרים, כתוצאה מהתרופות.

אילו מזונות מתנגשים עם פרוביוטיקה?

באופן כללי מזונות אינם מתנגשים עם פרוביוטיקה, אבל הם כן עלולים לפגוע ביעילות התוסף. אחת הסיבות לכך שהיא שמזון גורר ייצור של נוזל חומציות הקיבה, שהוא עוין לפרוביוטיקה (לחיידקים החיים). כך שכחוק אצבע, עדיף לצרוך פרוביוטיקה על קיבה ריקה.
עם זאת, מזונות שונים פועלים כמזונות פרה-ביוטיים או סינ-ביוטיים ודווקא משפרים את ספגית התוסף. בנוסף, פרוביוטיקה איכותית היא בשחרור מושהה, ולכן פחות רגישה לחומציות הקיבה (אבל עדיין עלולה להיות רגישה למזון שמתעכל במעי).
לסיכום: כחוק אצבע עדיף לצרוך פרוביוטיקה על קיבה ריקה.

איזו פרוביוטיקה הכי טובה להליקובקטור?

מספר משפחות זנים פרוביוטיים נחקרו קלינית ונמצאו יעילות במידה ניכרת, לחיידק ההליקובקטור. משפחות אלו כוללת:

הפרוביוטיקה ויטסול 60 מכילה את שלושת משפחות חיידקים אלו. כמות כן הפרוביוטיקה במינון גבוהה יחסית של 60 מיליארד חיידקים לכמוסה, ונשמרת בקירור בהקפדה, כדי להבטיח את יעילותה.

איך לקחת פרוביוטיקה להליקובקטור?

החיידק הליקובקטור יכול להימצא בקיבה או במעי. חשוב להתאים את אופן צריכת הפרוביוטיקה למיקום החיידק.

  • הליקובקטור בקיבה: יש לפתוח את הכמוסה ולהוציא את האבקה מתוכה, למשל: לפזר אותה לתוך כוס. למזוג לכוס מים או משקה קר או פושר אחר, לערבב ולשתות. כך הפרוביוטיקה תשפיע על הקיבה ישירות תשפיע (ולא תדלג עליה).
  • הליקובקטור במעי: יש לצרוך את הכמוסה שבשחרור מושהה. זאת במטרה שהפרוביוטיקה לא תיחשף לחומציות הקיבה אלא תיפתח רק לאחר היציאה מהקיבה למעי.
  • הליקובקטור גם בקיבה וגם במעי: יש לצרוך מחצית מכמות הפרוביוטיקה היומית בכמוסה בשחרור מושהה, ומחצית באבקה.

לסיכום: הליקובקטור הוא חיידק שבדרך כלל נמצא בקיבה ולא במעי, ולכן יש לפתוח את הכמוסה, לפזר את האבקה ולערבב אותה עם כוס מים ולשתות.

כמה פרוביוטיקה לקחת ביום?

לרוב המצבים מומלץ לקחת פרוביוטיקה של 60 מיליארד חיידקים לכמוסה, במינון של 2-4 כמוסות ליום. האם ניתן לקחת יותר? כן: ניתן גם לקחת מינון של 10 כמוסות ליום ואף ויותר! תלוי במקרה הספציפי.

ניתן לקחת כמוסה אחת ליום (של 60 מיליארד חיידקים) כמינון תחזוקה, או לצורך חיזוק מערכת החיסון בחורף. עם זאת, במצב אקוטי כגון מחלה ויראלית, בזמן נטילת אנטיביוטיקה (או תרופות אחרות), כטיפול בדלקת בדרכי השתן או אחר, מומלץ לצרוך מינון של 3-4 כמוסות ליום. למניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ניתן לקחת 2-3 כמוסות ביום למשך כמה שבועות, ובהדרגה לרדת לכמוסה ליום קבוע.

האם ניתן לקחת כמה מנות של פרוביוטיקה יחד?​

כן, ניתן לקחת כמה מנות של פרוביוטיקה יחד. ככלל נעדיף לחלק מספר מנות של פרוביוטיקה על פני שעות שונות של היום. אך אפשרי ולפעמים אף חייבים לצרוך מספר כמוסות של פרוביוטיקה יחד.
למשל: כאשר צורכים מינונים גבוהים במיוחד של 10-14 כמוסות ליום של VitaSOl 60 (במינון 60 מיליארד חיידקים לכמוסה), אז טבעי שנצרוך מספר כמוסות של פרוביוטיקה יחד.