איך להבדיל בין תוסף תזונה טוב לתוסף רע!?
קריטריונים לבחינת תוספי תזונה
טבעי לעומת מעובד או סינטטי
הדבר הראשון שאנשים חושבים עליו בקשר עם תוספי תזונה זה "רפואה טבעית". אבל... למרבית ההפתעה, רוב התוספים אינם טבעיים כלל, וחלק גדול מהם אף סינטטי לחלוטין!
כן, רוב התוספים בשוק, לרבות ויטמינים כגון ויטמין C, D, K, כמות גם מינרלים כגון אבץ, סידן, מגנזיום, ברזל, וכו', הם תוספים סינטטיים! או לכול הפחות מכילים רכיבים סינטטיים!
איכות הרכיבים הלא-פעילים
רכיבים לא פעילים לא חייבים להיות מזיקים, אם כי פעמים רבות הם דווקא ממש מזיקים. למשל, אשגלן סורבאט הוא אחד הרכיבים הלא-פעילים שניתן למצוא בתוספי תזונה בארץ לרבות במותגים מובילים.
מבט מהיר בגוגל מגלה שאשלגן סורבאט הוא חומר סינטטי שנחקר ונמצא שהוא גורם לנזק ב- DNA, פוגע במערכת החיסון, ועוד.
לסיכום: חשוב להקפיד לרכוש תוספים ללא חומרים לא-פעילים, או כאלו שהחומרים הלא-פעילים שבהם אינם מזיקים.
כמות הרכיבים הלא-פעילים
כמעט בכול תוספי התזונה נמצאים רכיבים לא-פעילים. לרכיבים אלו אין תפקיד רפואי/בריאותי וכמה שפחות מהם - ייטב.
הרכיבים הלא-פעילים לא משרתים את הצרכן אלא דווקא את היצרן. הם מאפשרים להוזיל את עלות הייצור, לשמר את התוסף באופן זול יותר, להקל על תנועה החומרים במכונה, וכו'.
בחלק גדול מתוספי הזתונה, החומרים הפעילים מהווים כ- 5% מהמוצר לכול היותר, וכול השאר?רכיבים לא-פעילים.
לסיכום: ככול שכמות החומרים הלא-פעילים נמוכה יותר, ייטב. בתוספים ממש אבל ממש טובים יש רק רכיבים פעילים, ואין רכיבים לא-פעילים כלל.
הנה דוגמה לתוסף אבץ שהרכיב הלא-פעיל היחיד בו הוא היפרומלוז - הכמוסה הטבעונית.
חומרים פעילים שנספגים
אחת הבעיות עם תוספי תזונה היא שרבים מהם כלל לא נספגים בגוף. ואז מה? כדי לפצות על זה מוסיפים חטא על פשע ומגדילים מינונים, מה שרק מחמיר את הנזקים או תופעות הלוואי, כיוון שבדרך-כלל לא ניתן לפצות על ספיגה גרועה באמצעות מינון גבוהה...
אז מה כן? נשתמש בחומרים פעילים איכותיים שנחקרו קלינית וספיגתם טובה בהרבה. למשל: לפי מחקרים הספיגה של מגנזיום אוקסיד נעה בין 0% ל- 4%. לכן הוא גם כל כך משלשל (תופעת לוואי ידועה).
מנגד, מגנזיום ביסגליצינט נספג טוב לאין-שיעור בהשוואה למגנזיום אוקסיד, ומכך שאינו גורם לתופעות לוואי רבות שכיחות כמות במקרה של מגנזיום אוקסיד.
בדומה, סידן שלא נספג ידוע לא רק בתופעות לוואי, אלא אף בכך שהוא יכול להזיק (הסתיידות, בעיות בכבד ועוד). על כן חשוב מאוד לצרוך סידן איכותי בלבד!
הפורמולה: סינרגיה או התנגשות?
הפורמולה של תוסף תזונה בעלת חשיבות מכרעת על השורה התחתונה: האם הרכיבים בתוסף תורמים זה לספיגה של זה? או ההיפך מכך: האם הרכיבים מבטלים או אף מתנגשים זה עם זה וגוררים עודף תופעות לוואי?
סינרגיה: פלבנואידים משפרים את הספיגה של ויטמין C. ויטמין C משפר ספיגה של ברזל. רוטין וקוורצטין משפרי ספיגה ידועים של אבץ. ויטמין D ו- K משפרים את הספיגה של הסידן, ומגנזיום חיוני לצורך ספיגת הסידן.
התנגשויות: ויטמין D ו- K דווקא מתחרים על הספיגה זה עם זה כך שזה לאו בהכרח רעיון כזה טוב לקחת אותם יחד, לפעמים עדיף דווקא להפריד. גם מגנזיום וסידן מתחרים על הספיגה, אז אפילו שמגנזיום חיוני לצורך ספיגת סידן - עדיף להפריד ביניהם משך 6 שעות, או לוודא שהמינון של המגנזיום קטן ביחס לסידן.
אבץ במינון גבוהה גורם למחסור בכרום, אז למה לא להוסיף קצת כרום לפורמולה? אבל כרום-כלורייד כמעט שאינו נספג כלל (0.7%), מה שמזכיר שחשוב להשתמש בחומרים פעילים שנספגים...
ההבדל בין תוסף תזונה איכותי ללא-איכותי
תוספי תזונה זה עסק קצת מורכב... נגענו במספר קריטריונים שבאמצעותם ניתן לבחון תוספי תזונה: האם הם איכותיים או ההיפך מכך - מזיקים!
תוסף טוב יכיל רכיבים פעילים טבעיים, ויכיל מינימום רכיבים לא-פעילים שיהיו איכותיים.
תוסף איכותי מכיל רכיבים פעילים איכותיים, שנחקרו קלינית, שניחנים בספיגה גבוהה. בנוסף, לפורמולה חשיבות מכרעת. חשוב שהפורמולה תהיה תולדה של מחקר, ניתוח וחשיבה, גיבוש והבנה מעמיקה, ולא סתם לזרוק כמה רכיבים פעילים לתוך כמוסה...