איזה ויטמין סי הכי טוב?
ולא פחות חשוב - איזה ויטמין C הכי מזיק!?
מ- ויטמין C סינטטי דרך מהונדס גנטית ועד סי ליפוזומלי ננו..

ויטמין C

99 כולל מע"מ

האם ויטמין C טבעי?

ויטמין סי שונה במידה רבה בטבע מזה שמצוי ברוב תוספי התזונה. תוספים רבים מתגאים בכך שהם טבעיים, מופקים מצמחים, וכו'. פעמים רבות מדובר בטעות בתום לב במקרה הטוב, או בהונאה במקרה הרע. נכון למועד כתיבת שורות אלו, לא נתקלנו באף ויטמין C בישראל שהוא טבעי או מופק מצמחים. בטבע אגב, ויטמין C זמין כ- "ערכה" שמגיעה עם רכיבים נוספים שעובדים יחד, כדי לשפר את הספיגה והיעילות. 

בתוספי תזונה הסיפור שונה לגמרי. ברוב הארי של המקרים, תוספיפ של ויטמין C כלל אינם מכילים ויטמין C מהטבע. אז מה כן? ויטמין C בתוספי תזונה מיוצר במעבדה באופן סינטטי, מ- corn dextrose, כאשר המטרה היא ליצור מבנה כימי / מולקולרי שנראה כמות של ויטמין C בטבע. פעמים רבות מדובר בתירס מהונדס גנטית, וכך מתקבל ויטמין C ממש מזיק: סינטטי ומהונדס גנטית.

ויטמין C שמיוצר במעבדה הוא סוג "מסורס" של ויטמין C מהטבע. בטבע ויטמין C הוא חלק ממעטפת שלוקחת חלק בספיגתו ויעילותו, וכוללת: 

RutinBioflavonoids (vitamin P) Factor K, Factor JFactor P Tyrosinase, Ascorbinogen Ascorbic Acid (מקור).

לסיכום הנקודה: ברוב תוספי התזונה בעולם ובכול תוספי התזונה שבדקנו בארץ של ויטמין סי, התוסף כלל אינו מכיל ויטמין סי "אמיתי", אלא רכיב סינטטי, במולקולה שמיוצרת מדקסטורז תירס, ובחלק מהמקרים מדובר ברכיב שעבר הנדסה גנטית!

האם ויטמין C מזיק?

כאמור ויטמין C בתוספי תזונה אינו מופק מויטמין סי כלל וכלל! הוא כמעט תמיד מיוצר  באופן מעבדתי-סינטטי מדקסטרוז תירס, ובמקרים רבים מדובר בתירס שעבר הנדסה גנטית. ויטמין C שכזה ידוע בכך שהוא מזיק לבריאות בשלל דרכים, לרבות:

  1. מיקרוביום – פגיעה ברובד החיידקים הטובים – החיידקים הפרוביוטיים שבמערכת העיכול! מקור
  2. מחלות לב: עלול לעבות את דפנות עורקי הלב ולגרור מחלות לב. מקור
  3. פגיעה ב- DNA וחמצון. מקור
  4. אבנים בכליות: ויטמין C סינטטי מומר בגוף ל- oxalate, מה שמעלה את הסיכון לאבנים בכליות. מעבר לסוגיה התיאורטית, הנושא נבדק באינספור מחקרים בעולם ונראה שהסיכון לאבנים בכליות גדל משמעותית מאוד בקרב צרכני מינון גבוהה של ויטמין C.
  5. תופעות לוואי שקשורות במערכת העיכול כתוצאה מהחומציות של L-Ascorbic Acid, או כתוצאה מהמינרלים הלא-איכותיים שמנטרלים את החומציות שלו במקרה של Calcium-Ascorbate (סידן) או Sodium-Ascorbate (נתרן).
מעבר לכך, ניתן להסיק שהויטמין C "יורש" מהתריס המהונדס גנטית את כל שלל הנזקים שהתירס גורר, שהם רבים ומוכרים.

האם ויטמין C ליפוזומלי מומלץ?

ויטמין C ליפוזומלי הוא ויטמין C סינטטי, שייתכן שגם הוא מבוסס על תירס שעבר הנדסה גנטית, שאמור להיספג טוב יותר, אבל לא פעם הוא רק מוסיף חטא על פשע בתרכובת מזיקה עוד יותר. יתרה מכך, בארץ לא מצאנו אפילו ויטמין C ליפוזומלי אחד שאנו ממליצים עליו! נסביר. 

רוב תוספי הויטמין C הליפוזומליים בארץ מגיעים בתצורת נוזל, והם מכילים חומר משמר מזיק: אשלגן סורבט (Potassium Sorbate)רכיב שנחשד כמסרטן, שפוגע במערכת הרבייה, כמות גם בהורמון הסקס. מתי הרכיב הנ"ל הכי מזיק? כשהוא מגיע יחד עם… כן, ויטמין C (וגם ברזל). אוי…

רוב תוספי הויטמין C בנוזל, מכילים רק כ- 10% ויטמין C ו- 90% רכיבים לא פעילים כגון סוכר על נגזרותיו ואשלגן סורבט. כלומר: במנה אחת יש 4.5 גרם של רכיבים לא מועילים (בלשון המעטה) ורק 1/2 גרם של ויטמין C. בזמן מחלה, כשמדובר בצריכה גבוהה של נניח 10 גרם ליום, אז מדובר במינון הזוי של 90 גרם ליום של רכיבים לא פעילים וביניהם לא מעט סוכר, ואשלגן סורבט! 

מעבר לכך, ויטמין C ליפוזומלי בנוזל בד"כ לא עמיד ליותר מ- 60 יום לאחר פתיחתו, גם נצרכה ממנו מנה אחת בלבד!

מצאנו גם שיש בארץ ויטמין C ליפוזומלי בכמוסות, אך מדובר במינון זניח של כ- 200 מ"ג לכמוסה, לעומת מוצרים מקבילים שמכילים 500, 600 ואף 1,000 מ"ג לכמוסה או לטבליה. כל הרעיון של ויטמין C ליפוזומלי הוא לשפר ספיגה. אבל אם מלכתחילה המינון נמוך כל כך אז מה הרווחנו? ליפוזומל הוא לא קודם, ואם הוא בכלל משפר ספיגה, גם אז הספיגה הטובה לכאורה לא תפצה על המינון הנמוך.

יש לזכור שישנן שלל תצורות של ויטמין C שספיגתן טובה יותר או פחות כגון Ester-C וכמות הויטמין C שאנחנו מייצרים. גם תצורות אלו סינטטיות בדומה לליפוזומלי, אבל הן מכילות פורמולות מתקדמות לשיפור הספיגה. האם הליפוזומלי טוב יותר מהפורמולות הללו? כלל לא בטוח. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במינון נמוך כל כך של כ- 200 מ"ג.

נניח שוב שאדם חולה או במצב דלקתי או מה, מעוניין לקחת כ- 10 גרם ויטמין C ליום. אם בכול כמוסה יש 200 מ"ג ויטמין C ליפוזומלי, הרי שמדובר במינון לא ריאלי של 50 כמוסות ליום. 

פעמים רבות לקוחות התווכחו איתנו שיש בכמוסת הויטמין שלהם 500 מ"ג ויטמין C ליפוזומלי. אך לאחר בדיקה מעמיקה יותר נסתברה הטעות: התוסף מכיל 500 מ"ג ויטמין C, מתוכם 300 מ"ג ויטמין C רגיל לחלוטין ורק 200 מ"ג ליפוזומלי. אם הליפוזומלי היה כל כך טוב, אז למה מלכתחילה להוסיף את הרגיל? ויתר חשוב: למה להסתיר ולהטעות את הצרכן ולחשוף את האמת רק באותיות הקטנות שהרוב לא קוראים…

האם ויטמין C ננו מומלץ?

תחום הננו הוא תחום חדש יחסית שכמות המחקר לגביו מוגבלת. בדומה לליפוזומל, אין בחוק הגדרה מדויקת למה זה ננו ומה זה ליפוזומלי, מהם הקריטריונים שיש לעמוד בהם, כדי להגדיר מוצר כננו או כליפוזומלי וכו'.

באופן כללי, ננו אינו תחום מומחיות שלנו, ואיננו מכירים מספיק מחקר ומדע בנושא. 

ככלל, הרעיון של ננו הוא לייצר חלקיקים קטנים עד כדי כך שהם חודרים את ממברנת התאים בגופינו, מבלי שלתאים יש יכולת לחסום אותם, וכך מושגת הספיגה המשופרת.  לדעתנו זה רעיון יותר טוב כאשר מדובר ברכיבים טבעיים.

נאמר לזכות הננו שמרבית תוספי הננו שנחשפנו אליהם בנוזל בארץ, אינם נגועים בבעיה של הליפוזומליים בנוזל: תוספי הננו אינם מכילים אשלגן סורבאט. בתוספי הננו אין כמות עצומה של רכיבים לא פעילים מזיקים כמות שיש בליפוזומלי. 

ויטמין סי Ascorbic Acid

אסקורביק אסיד זהו שמו של ויטמין C "הרגיל". הוא אותו ויטמין C שדיברנו עליו תחילה: הוא סינטטי, מיוצר במעבדה, וייתכן שאף מהונדס גנטית. הוא לא ויטמין C "אמיתי" מהטבע אלא חיקוי מולקולרי "מסורס" של ויטמין C טבעי. חיקוי שאינו מכיל את המעטפת הסינרגית שמכיל ויטמין C בטבע, כפי שהסברנו למעלה.

Ascorbic Acid הוא חומצי, ולכן עלול לגרור תופעות לוואי נוספות שקשורות עם חומציות בקיבה, במיוחד במינונים גבוהים. ויטמין C ליפוזומלי מבוסס בעצם על הויטמין סי הרגיל, ועוטף אותו במעטפת ליפוזומלית לשיפור הספיגה.

ויטמין C ננו אמור לתת לנו חלקיקים קטנים מספיק של ויטמין C במטרה לעקוף את ממרבנת – שומר הסף של התארים, וכך להחדיר את הויטמין C "בכוח". התא ולהחדיר 

אסקורביק אסיד היא התצורה "הפשוטה" של ויטמין C, שכול התצורות המתקדמות בסופו של דבר מתבבסות עליה: ליפוזומלי, ננו, לא חומצי (קלציום אסקורבט, סודיום אסקורבט, וכו'). 

כל הטכנולוגיות המתקדמות לשיפור הספיגה מתבססות בסופו של יום על ויטמין C סינטטי ולפעמים גם מהונדס גנטית. כולם עלולים לגרור את הנזקים להם גורר ויטמין C.

האם ויטמין C מתנגש עם ויטמין B12?

כן, ויטמין סי מתנגש עם ויטמין B12 ומונע את ספיגתו. אפילו צריכה צנועה של 500 מ"ג של ויטמין C יכולה להוביל למחסור בויטמין בי 12!

 

מקור1 מקור2

האם ויטמין C מתנגש עם פוליק אסיד (ויטמין B9)?

כן, לויטמין C יש אפקט של פגיעה בספיגה גם של ויטמין B9 שנקרא פולאט או פוליק אסיד.

האם ויטמין C מתנגש עם נחושת?

כן, ויטמין סי פוגע בספיגת נחושת. נחושת היא מינרל חיוני בעל תפקידים קריטיים, ולוקחת חלק באיברים ומכלולים רבים בגוף.  מחסור בנחושת קשור עם מחלות קשות ואף תמותה הן במבוגרים והן בתינוקות!

lazy

הגרפים שלהלן מציגים שצריכת ויטמין C פוגעת בכמות הנחושת בגוף

ויטמין C ונחושת

ויטמין C מונע ספיגת נחושת במספר אופנים:

  1. ויטמין סי ממיר את הנחושת מהמצב בו היא נספגת הכי טוב בגוף (Cu+2) למצב בו ספיגתה פחות טובה (Cu+1).
  2. ויטמין סי מונע את ההיקשרות של נחושת למטאלותיון ומעכב או מונע לחלוטין את ספיגתו דרך רירית המעי.

כדי להמחיש את ההבנה התיאורטית, בעולם האמיתי, נציג ניסוי שבוצע בחיות, להן מחסור בנחושת. בניסוי הגדילו את כמות הויטמין C בדיאטה של החיות, מה שגרר את החמרת המחסור בנחושת, ולהתקצרות משך החיים של החיות!

 

אין להסיק מכך שויטמין C אינו חיוני לגוף או שאין לו סגולות שנות כגון שיפור ספיגת מינרלים. ויטמין C כנראה אף חיוני לספיגת כורכום! 

מקור 1, מקור 2, מקור 3

ויטמין C - מסקנות והמלצות!

ויטמין C אינו תמים כפי שחשבנו! 

יש הבדל עצום בין ויטמין C בטבע, לבין הויטמין סי שמציעים רוב תוספי התזונה בשוק. 

ויטמין סי ליפוזומלי בנוזל נשלל על הסף מהסיבה שהוא מכיל את החומר המשמר אשלגן סורבט. בנוסף הוא מכיל כמות עצומה של רכיבים לא-פעילים (סוכרים וכו'). אנו ממליצים לא לצרוך אף תוסף תזונה עם אשלגן סורבט. במיוחד לא ויטמין סי או ברזל, כיוון שיחד אתם לאשלגן סורבט פוטנציאל הנזק הגבוהה ביותר!

ויטמין סי ליפוזומלי בכמוסה: מה שראינו בארץ מכיל מינון מאוד של כ- 200 מ"ג, תוך ניסיון להסתיר זאת מהלקוחות.

ויטמין סי ננו: טכנולוגיה חדשה שאין לנו מספיק ידע לגביה.

עירוי ויטמין C: גם כאן ובמיוחד כאן ההמלצה שלנו היא לא להתפשר על ויטמין C סינטטי אלא אך ורק על ויטמין C טבעי. נציין בהקשר זה שלדעתינו עירוי הוא פתרון רק במקרים קיצוניים, ואיננו רואים בעירוי "סתם עוד טיפול סטנדרטי".

ויטמין C של VitaSol: בעוד שהויטמין סי של ויטסול סינטטי כמות כל האחרים שסקרנו כאן, הוא ייחודי ואיכותי בכך שהוא מכיל פורמולת צמחים סינרגית שכוללת ג'ינג'ר, אלו-פרוקס (בן משפחה של אלו-ורה), ביופלבנואידים שמכילים הספרידין ופקעת ורדים. מבוססת על חזית המדע והמחקר בעולם, ובאה במיוחד לשפר את ספיגת הויטמין C ולהגברת האפקט והיעילות. זאת מבלי להשתמש בחומרים לא-פעילים מזיקים כגון אשלגן סורבט.

הוא אינו מכיל רכיבים "לא פעילים" פרט לכמוסה עצמה. בנוסף, התוסף אינו-חומצי, ובשחרור מושהה. 

האם לצרוך ויטמין סי במצב מחלה?

האם כדאי לצרוך ויטמין סי במצבים אקוטיים? לדעתנו התשובה היא חד משמעית כן, ובמינון גבוהה כפי הניתן/מותר. על אחת כמה וכמה בתקופה משוגעת של מגיפות ותופעות לא מוסברות. עם זאת, חשוב לצרוך ויטמין C איכותי כפי הניתן, ועדיף טבעי, אך קשה מאוד למצוא כזה.

האם לצרוך ויטמין סי קבוע?

האם כדאי לצרוך ויטמין סי במצבים אקוטיים? לדעתנו התשובה היא חד משמעית כן, ובמינון גבוהה כפי הניתן/מותר. על אחת כמה וכמה בתקופה משוגעת של מגיפות ותופעות לא מוסברות. עם זאת, חשוב לצרוך ויטמין C איכותי כפי הניתן, ועדיף טבעי, אך קשה מאוד למצוא כזה.

המלצות וסיכומים – האם כדאי לצרוך ויטמין C באופן קבוע?

  1. כן, כדאי לצרוך ויטמין סי באופן קבוע, כשמדובר במזון בריא כגון פלפל אדום או קיווי.
  2. כן, כדאי לצרוך ויטמין C באופן קבוע, מתוסף שמכיל ויטמין C טבעי (שאינו נמצא בארץ למיטב ידיעתנו וגם נדיר למצוא בחו"ל)
  3. איננו ממליצים על צריכת ויטמין סי סינטטי במינון גבוהה בשוטף, אלא על מינון נמוך כפי הניתן.
  4. בכול מקרה, יש להימנע מויטמין C מהונדס גנטית.

להלן מזונות מהעשירים ביותר בויטמין C, בסדר יורד: פלפל צהוב או אדום, גויאבה, לימון וליים, תותים, פאפיה, ברוקולי, קייל, אשכולית, תפוז וקיווי. האם כדאי לצרוך אותם? לדעתנו וודאי שכן! ברוקולי הוא מזון-על, ופאפיה היא תענוג (למי שאוהב את הטעם…).

האם ויטמין C הוא החוטא סינטטי-מהונדס גנטית היחיד בחבורה? 

ממש לא. רוב תוספי הויטמינים הם סינטטיים וחלקם הלא איכותי אף מהונדס-גנטית. עם זאת, אנו צורכים הרבה פחות ויטמינים אחרים, לפחות במבחן הכמות. למשל: ויטמין D3 או K2 או B12 או פוליק אסיד, אנו צורכים במינון של מיקרוגרמים עד מיליגרמים בודדים. ויטמין C אנו צורכים במינון התחלתי של 500 מ"ג – 1,000 מ"ג. כלומר: אנו צורכים פי אלף ויטמין C, ביחס לויטמין D או K או B12… מסיבה זו בין היתר, לויטמין C פוטנציאל נזק גדול בהרבה!

מזונות עשירים בויטמין C?

להלן המזונות מהעשירים ביותר בויטמין C, בסדר יורד: פלפל צהוב או אדום, גויאבה, לימון וליים, תותים, פאפיה, ברוקולי, קייל, אשכולית, תפוז וקיווי. האם כדאי לצרוך אותם? לדעתנו וודאי שכן! ברוקולי הוא מזון-על, ופאפיה היא תענוג (למי שאוהב את הטעם…).

האם ויטמינים סינטטיים או טבעיים?

האם ויטמין C הוא החוטא סינטטי-מהונדס גנטית היחיד בחבורה? 

ממש לא. רוב תוספי הויטמינים הם סינטטיים וחלקם הלא איכותי אף מהונדס-גנטית. עם זאת, אנו צורכים הרבה פחות ויטמינים אחרים, לפחות במבחן הכמות. למשל: ויטמין D3 או K2 או B12 או פוליק אסיד, אנו צורכים במינון של מיקרוגרמים עד מיליגרמים בודדים. ויטמין C אנו צורכים במינון התחלתי של 500 מ"ג – 1,000 מ"ג. כלומר: אנו צורכים פי אלף ויטמין C, ביחס לויטמין D או K או B12… מסיבה זו בין היתר, לויטמין C פוטנציאל נזק גדול בהרבה!