מה, למה וכמה - נחושת!​

נחושת היא מינרל חיוני - שגופינו אינו יודע לייצר.

בדומה לברזל, נחושת לוקחת חלק בייצור כדוריות דם אדומות, ומחסור בה גורר אנמיה! בדומה לסידן, מחסור בנחושת קשור עם בעיות בעצמות לרבות אוסתאופרוזיס.

נחושת - Copper
lazy

למרות זאת, רובינו לא יודעים לקחת נחושת כשצריך, או אף מתי צריך! ​ מי היא הנחושת, מהם הסימפטומים למחסור בנחושת, ואיזה נחושת הכי טוב לקחת בתוסף תזונה?​

נחושת היא מינרל שלוקח חלק בפעולותיהן של שלל מערכות בגוף, ונמצא בריכוז הכי גבוהה בכבד, במוח, וגם בכליות, כיס מרה ובלב.

נחושת לוקחת חלק בתהליכים רבים וקריטיים בגוף, לרבות: ייצור אנרגיה, מטבוליזם של ברזל ובכלל, הפעלת ניורופפטידים (כלומר: קשורה באינספור מערכות לרבות רביה, כישורי למידה וזיכרון, התנהגויות חברתיות, שיכוך כאבים, ועוד), סינטזה של רקמות, איזון של ניורו-הורמונים,  גנטיקה (gene expression), התפתחות המוח, פיגמנטציה, מערכת החיסון ועוד.

אפילו מבלי להבין לעומק את עולמה של הנחושת, ברור שהיא מינרל חיוני לגופינו.

מקור: NIH (משרד הבריאות האמריקאי), ו- University of Rochester Medical Center.

סימפטומים אופייניים למחסור בנחושת:

  1. אנמיה ו/או פנציטופניה (Pancytopenia)! כן, אנמיה – מיעוט בכדוריות הדם האדומות – אינה נגררת רק בשל מחסור בברזל אלא גם בשל מחסור בנחושת, אשר פוגע מאוד במספיגת ברזל. פנציטופניה זהו מיעוט בכדוריות הדם האדומות, הלבנות ובספירת טסיות הדם (platelet counts). מצב זה יכול לפגוע במערכת החיסון ובבריאות הכללית.
  2. עייפות וחולשה (התאים משתמשים בנחושת לייצור ATP – מקור עיקרי של הגוף לאנרגיה.
  3. היפו-פיגמנטציה (צבע העור בהיר מידי)
  4. hypercholesterolemia – כולסטרול גבוהה בדם
  5. הפרעות ברקמות
  6. אוסטאופורוזיס
  7. בעיות בעצמות
  8. דלקות פרקים (arthritis). ישנם אף אנשים שלובשים צמיד נחושת על פרקי כף היד שלהם כדי לטפל בדלקות פרקים (אם כי אין לנו מושג אם זה עובד).
  9. חילוף חומרים שומניים (Lipid Metabolism)
  10. אטקסיה (פגיעה בקורדינציה, איזון או דיבור)
  11. סיכון מוגבר לדלקות

מקור: ממשלת ארה"ב, National Institutes of Health

מוקר נוסף 1מקור נוסף 2מקור נוסף 3מקור נוסף 4, מקור נוסף 5, מקור נוסף 6, מקור 7 (ATP, מיטוכונדריה), מקור 8 – אנרגיה / מיטוכונדריה, מקור 9 (מערכת החיסון), מקור 10 (מערכת החיסון), מקור 11 (מערכת החיסון), מקור 10 (אוסטאופרוזיס), מקור 11 (אוסטאופורוזיס), מקורות 12, 13, 14, 15, 16 (עצמות), מקור 17, (תפקודי חשיבה ומוח), מקור 18,19,20, (אלצהיימר), מקור 2122 (בלוטת התריס), מקור 23, 24, 25 (רגישות לקור, קשור בבלוטת התריס), מקור 26, 27, 28 (פיגמנטציה), מקור 2930 (שיער אפור), מקור 31, 32, 33, 34 (אבדן ראייה), מקור 35.

אנמיה אכן נובעת ממחסור בנחושת, כמות גם ממחסור בברזל. נחושת לוקחת חלק ביצירת המוגלובין, שנדרש לצורך יצירת כדוריות דם אדומות. זאת בנוסף לכך שנחושת עוזרת לספיגת ברזל מהמעי.

כדי לאבחן מחסור בברזל נהוג לעשות בדיקת דם לברזל, או לבצע "פאנל ברזל" שכולל ברזל, פריטין (Ferritin), טרנספרין (Transferrin) וסטורציה של טרנספרין (Sat. Trasferrin). ברזל הוא ערך לא אינדיקטיבי למצבור הברזל בגוף ולכן הוא על גבול חסר החשיבות. הערך של פריטין  מייצג יותר, אך הוא לא מדויק ומושפע מכבד שומני או בעיות אחרות, ומכאן שערך תקין של פריטין אינו בהכרח מעיד על מצבורי הברזל בגוף אלא אולי דווקא על מחלת כבד. לגישתנו המדד המדויק ביותר לבדיקת דם לברזל הוא סטורציה של טרנספרין.

מנגד, כלל לא נהוג לעשות בדיקות לצורך אבחון מחסור בנחושת. יתרה מכך, מסקירה קצרה שביצענו, רוב אנשי הרפואה (הן הטבעית והן המשלימה), כלל אינם מודעים לשימושים הרבים של נחושת כמות גם לכך שמחסור בה עלול לגרור אנמיה. על כן יוצא דופן לקבל בדיקת נחושת, גם אילו היא קיימת בארץ.

מכאן אנו מניחים שמחסור בנחושת סובל מתת-אבון.

ברור מכך שאנמיה כתוצאה ממחסור בנחושת היא מצב "יוצא דופן" ולו בלבד מהסיבה שלא בודקים מחסור לנחושת ולא מאבחנים אותו. 

לסיכום: אנמיה יכולה להיגרם גם ממחסור בנחושת וגם ממחסור בברזל, אבל ככול שקיימת אבחנה, היא תצביע בהכרח על מחסור בברזל (או בויטמין B12 או פוליק אסיד) ולא על מחסור בנחושת – פשוט כי אין אבחנה לכך. לכן, כדי "להקדים תרופה למכה", הוספנו לתוסף הברזל של VitaSol נחושת במינון  1.5 מ"ג. 

כן, ישנן שלל סיבות לקחת ברזל ונחושת יחדיו:

  1. ככול שלוקחים ברזל משיקול של אנמיה, יש היגיון לקחת נחושת גם כן: אנמיה נובעת לא רק ממחסור בברזל אלא גם ממחסור בנחושת: נחושת לוקחת חלק ביצירת המוגלובין, שנדרש לצורך יצירת כדוריות דם אדומות.
  2. נחושת עוזרת לספיגת ברזל מהמעי, סיבה נוספת לשלב בין השניים.
  3. צריכה גבוהה של ברזל גוררת ירידה ברמת הנחושת, כך שיש היגיון רב לקחת אותם יחד (בדומה לצריכת אבץ וברזל יחד, או אבץ ונחושת יחד). 

המלצת משרד הבריאות (הישראלי והאמריקאי) לנשים בהיריון ולנשים מניקות היא לצרוך מינון גבוהה יותר של נחושת בהשוואה לנשים בוגרות שאינן בהיריון.

בשנת 2019 משרד הבריאות פרסם עדכון לצריכה היומית המומלצת, לפיו הצריכה המומלצת לבגור (גבר או אשה) היא 900 מק"ג ליום, אך נשים בהיריון ומניקות צריכות לצרוך 1,000 מק"ג ו- 1,300 מק"ג בהתאמה. את העדכון המלא ניתן להוריד כאן.

ניתן להסיק מכך שנחושת לוקחת חלק בתהליכים שקשורים בהיריון, ושהיא גם מרכיב חשוב בהנקה ובבריאות התינוק. 

עדות נוספת לחשיבות הנחושת בתינוקות משתקפת מהמחלה Menkes Disease, שגוררת מחסור בנחושת אצל ילדים בשל ספיגה לקויה. רוב התינוקות החולים במחלה סובלים מהתפתחות לקויה, ונפטרים עד גיל 3 ללא טיפול. מנגד, טיפול בזריקות נחושת כבר מגיל כמה שבועות מוריד את הסיכון לתמותה ומשפר את התפתחות התינוק (מקור).

עם זאת, הגוף עושה רגולציה יפה מאוד לרמת הספיגה של הנחושת, כך שככול שצורכים יותר נחושת, ספיגתה באחוזים פוחתת. כלומר: ייתכן שהגוף זקוק ליותר נחושת בזמן היריון, אבל לשם כך אין צורך בצריכה מוגברת של נחושת, והגוף כבר ידע לקחת יותר נחושת מאותה תזונה רגילה.  יתרה מכך, ההורמון אסטרוגן מעלה את רמות האסטרוגן בגוף, ולכן רמות הנחושת בגוף הן הגבוהות ביותר בזמן היריון. למרות אלו, המלצת משרד הבריאות לנשים בהיריון / מניקות היא להגדיל את צריכת הנחושת.

לסיכום: המלצת משרד הבריאות לנשים בהיריון/מניקות היא להגדיל את צריכת הנחושת מ- 900 מק"ג ל- 1,000 ו- 1,300 מק"ג (בהתאמה).

מחסור בנחושת אכן גורר אוסתאופרוזיס, כפי שהצגנו למעלה.

בשנת 1997 פרסם משרד הבריאות את תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997 לפיהן המינון היומי המומלץ לבוגרים/בוגרות הוא 3 מ"ג ליום, בעוד שהקצובה המרבית היא 6 מ"ג. 

אך בעדכון שפרסם משרד הבריאות בשנת 2019 הקצובה היומית המומלצת למבוגרים הורדה ל- 900 מק"ג, בעוד שהקצובה המרבית דווקא עלתה ל- 10 מק"ג ליום.

קצובה יומית מומלצת נחושת.מתוך פרסום משרד הבריאות דר ויטמין בעמ

צריכה יומית מומלצת – פרסום משרד הבריאות משנת 2019

כדי לענות לשאלה האם מומלץ לצרוך נחושת בתוסף ובאיזה מינון, יש לבחון תחילה את הצורך הספציפי.

בתוספים של ד"ר ויטמין (תחת המותג VitaSol) הצגנו מינונים של בין 1 ל- 3 מ"ג נחושת, לפי התוסף הספציפי. למשל, לתוסף האבץ של VitaSol הוספנו 1 מ"ג נחושת, כדי למנוע מחסור בנחושת שנובע מצריכת האבץ. לתוסף הברזל (שבאופן טבעי פונה לקהל של אנשים שסובלים מאנמיה), הוספנו מינון גבוהה יותר של 1.5 מ"ג נחושת. מינונים שכאלו אמורים להיות משמעותיים מספיק מצד אחד, ולא גבוהים מידי מצד שני.

מנגד, תוסף הנחושת של VitaSol מכיל 3 מ"ג נחושת, שזה כבר מינון משמעותי יותר, וזאת מתוך הרציונל שהוא מיועד למי שזקוק באופן ספציפי לנחושת.

  1. מינרלים: ככלל מינרלים מתנגשים זה עם זה ופוגעים האחד בספיגת האחר. למשל: צריכה של מינון גבוהה של מעל 60 מ"ג ליום של אבץ (ממזון או מתוסף תזונה) עלולה לגרור מחסור בנחושת. גם צריכה גבוהה של ברזל עלולה לגרור מחסור בנחושת. לכן פעמים רבות מומלץ לצרוך נחושת בתוסף תזונה, למי שצורך אבץ או ברזל בתוסף תזונה. בנוסף, כשניתן מומלץ לצרוך מינרלים בפער של לפחות שעתיים זה מזה, ואף בפער של 6 שעות! עם זאת, ספיגתם של מינרלים מסוג Bisglycinate נחשבת טובה מאוד, והתחרות שלהם על הספיגה בגופינו נמוכה יותר. כך מינרלים מסוג ביסגליצנאט פחות פוגעים זה בספיגת האחר, וניתן לצרוך אותם גם יחד.
  2. תרופות: באופן כללי גם תרופות מתנגשות עם מינרלים שונים וגוררות ירידה בכמות המינרלים בגוף. למשל, תרופות שונות פוגעות במיקרוביום בגופינו (באיזון הבקטריאלי) מה שמוביל לפגיעה בספיגה. תרופות אחרות מרוקנות את מצבורי המינרלים הקיימים, למשל – תרופות משתנות.באופן ספציפי, התרופה פנצילין מורידה את רמות הנחושת בגוף., והפוך: רמות גבוהות של נחושת פוגעות בספיגת הפנצילין. תרופות נוספות שעלולות להתנגש או להיות באינטראקציה עם נחושת כוללות: Zyloprim, Tagamet, Nifedipine . בכול מקרה, יש להיוועץ ברופא לגבי סוגיות שקשורות בתרופות  וברפואה.
  3. מחסור בויטמינים: גם מחסור בויטמין D קשור פעמים רבות בספיגה פחות טובה של מינרלים שונים, וההיפך: צריכת ויטמין D (כמות גם ויטמין C), משפרת ספיגת מינרלים. עם זאת, צריכה גבוהה של ויטמין C דווקא קשורה עם חוסר בנחושת, ומכאן שסוגייה זו מצריכה בדיקות נוספות.
  4. מחלות ספיגה: קבוצות שונות באוכלוסיה נמצאות בסיכון מוגבר למחסור בנחושת. למשל: אצל כ- 15% מחולי צליאק נמצא מחסור בנחושת. הפתרון אגב, היה פשוט: לצרוך נחושת בתוסף תזונה… בדומה, גם חולים במחלת Mankes סובלים ממחסור בנחושת וגם שם הפתרון הוא צריכת נחושת בתוסף או בזריקה… באופן כללי מחלות מעי דלקתיות גוררות פגיעה בספיגה והחולים בהן נמצאים ברמת סיכון למחסורים רבים לרבות בנחושת.
  5. מחלות נוספות כגון Wilson ו- Menkes.
  6. ניתוחים כגון מעקף קיבה, כריתת קיבה או ניתוח במערכת העיכול העליונה.

לסיכום: ייתכן שתרופות שונות מתנגשות עם נחושת או פוגעות ברמת הנחושת בגוף. באופן דומה, גם מינרלים פוגעים בספיגת מינרלים וגם מחסור בויטמין D עשוי להיות קשור עם ספיגה פחותה של מינרלים וייתכן שגם של נחושת. המלצתינו היא לצרוך מינרלים מסוג ביסגליצינאט, ו/או בפער של לפחות שעתיים זה מזה, וכן לצרוך אותם עם ויטמין D וויטמין C, או לפחות לוודא שאיננו סובלים ממחסור בויטמין D.  

מקור: בית החולים / מערכת הבריאות Mount Sinai, ארה"ב

נחושת היא מתכת, יסוד כימי המסומן באותיות Cu. עבור הגוף שלנו נחושת היא מינרל חיוני, כלומר: גופינו אינו יודע לייצר אותה לבד. על כן ניתן לצרוך נחושת במזון או בתוסף תזונה.

נחושת, כמות גם מינרלים אחרים, אינה נצרכת במצבה הטבעי. המינרל מגנזיום למשל אינו יציב במצבו הטבעי , והמבוגרים מבינינו בטח זוכרים שבמצלמות של פעם, היו מייצרים פלאש על-ידי חשיפת מגנזיום לחמצן (לאוויר). באופן דומה רובינו לא נוהגים לאכול קוביות ברזל לארוחת בוקר…

כתוסף תזונה נחושת פופולרית במספר תצורות ובעיקרן:

נחושת ביסגליצינאט (Copper Bisglycinate) נקראת גם נחושת גליצינאט (Copper Glicinate), היא נחושת שבתהליך ייצורה קושרים כל מולקולה שלה עם 2 מולקולות של חומצת האמינו גליצין, ומכאן שמה – ביסגליצינאט: 

ביס = שתיים, גליצינאט = גליצין. 

בניגוד לכלור או לחומצת לימון שמהווים "נטל", לחומצת האמינו גליצין סגולות רבות אותן "יורשת" הנחושת ביסגליצינאט. ואכן נחושת ביסגליצינאט נספגת טוב ואינה גוררת תופעות לוואי רבות. 

נחושת גלוקונט (Copper Gluconate) – נחושת שבתהליך ייצורה קושרים אותה עם נגזרת של חד-הסוכר גלוקוז (Glucose). בעיקרון מינרלים מסוג גלוקונט ידועים בכך שהם גורמים לתופעות לוואי ניכרות כגון בחילות, הקאות, ועוד.

נחושת דו-כלורית (Copper / Cupric Chloride) – כשמה כן היא, תרכובת של נחושת וכלור, שמשמת בד"כ דווקא את התעשייה (פטרוליום, טקסטיל, חומר משמר לעץ, ועוד). באופן דיי מפתיע, סוג זה נמצא בשימוש בעירוי בנשים הרות.

נחושת עם חומצה סבקטית (copper sebacate acid) – שילוב של נחושת פחמתית (קרבונט) עם חומצה. מניסיון שלנו, מינרלים במצב הפחמתי שלהם נספגים פחות טוב וגוררים יותר תופעות לוואי, אם כי אין לנו ניסיון עם הסוג הספציפי הזה של נחושת.

נחושת ציטראט (Copper Citrate) היא נחושת שבתהליך ייצורה קשרו אותה עם חומצת לימון (Citric Acid). פעם החומצה הייתה מיוצרת בתהליך טבעי מלימון, אך היום היא מיוצרת בתהליך שאינו טבעי על-ידי פרנמטציה של סוכר.

סוגים נוספים של נחושת שנמצאים בתוספי תזונה כוללים: נחושת אוקסיד (Copper Oxide) ו- נחושת סולפט (Copper Sulfate).

המקורות העיקריים של נחושת הם מזון, מי השתיה ותופסי תזונה.

  1. המזונות העשירים בנחושת הם דווקא מזונות שאינם נהוגים בארץ או קשורים בבריאות נמוכה מהסיבה שהם מכילים רמות גבוהות של הורמונים לגדילה, אנטיביוטיקה או מתכות רעילות: בשר, כבד, דג סלומון, צדפות, סרטן, תרנגול הודו. אך בל נתייאש, גם מזונות בריאים יותר מכילים נחושת (אם כי במינונים קצת יותר נמוכים), כגון: תפוחי אדמה, פטריות, קטניות שונות, גרעינים / זרעים שונים, אבוקדו, חיטה מלאה.
  2. מי ברז: באופן מפתיע, מקור עיקרי לנחושת אצל חלקינו הוא דווקא מי השתייה! כיום צנרות מים עשויות מחומרים פלסטיים סינטטיים (כגון PVC), אבל בעבר צנרות היו בנויות מתכת והמים שזרמו בהן ספחו נחושת מהצנרת עצמה.במקרים חריגים כתוצאה מכך אף נגרמו הרעלות נחושת, אבל בדרך כלל הגוף יודע לפנות את הנחושת שאינו זקוק לה, והסיכון להרעלת נחושת ממי שתייה נחשב נמוך. עם זאת, במידה ולמי הברזל יש ריח מתחתי (ובעיקר למים החמים), זהו סימן שאולי כדאי לברר את הנושא… ככלל אצבע, שימוש במים קרים, והזרמתם בברז משך 2 דקות לפני השימוש בהם (לבישול / שתייה) תוריד את רמת הנחושת שנצרוך.
  3. כלי בישול: כלי בישול שעשויים מנחושת מהווים מקור לנחושת, ואף עלולים לגרור הרעלת נחושת.
  4. תרופות: תרופות שונות כגון גלולות למניעת הריון, יכולות להגביר את כמות הנחושת בגוף. מנגד, תרופות אחרות כגון פנצילין דווקא מורידות את כמות הנחושת בגוף
  5. תוספי תזונה: המקור היעיל ולפעמים היחיד להשלמת חוסרים בנחושת הוא תוספי התזונה כגון תוסף הנחושת הזה (שממש בזמן כתיבת שורות אלו נמצא בייצור), שמכיל נחושת ביסגליצינאט

לסיכום: ככול שהתזונה שלנו אינה מספקת מספיק נחשות, נקבל אותה ממי השתייה ואם לא כן, אז רצוי שנשלים מתוספי תזונה.

מחסור בנחושת ניתן לאבחן על בסיס סימפטומטי, או על בסיס בדיקות שונות, כגון בדיקות דם שאינן מדויקות מספיק ובכול מקרה לדעתנו קשה לקבלן בארץ:

  • בדיקת דם לחלבון הנשא של נחושת: ceruloplasmin 
  • בדיקת דם לנחושת

בדיקות הדם מושפעות מגורמים נוספים כגון היריון, דלקות, סרטן ועוד. על כן יש לקחת את הממצאים של הבדיקות בעירבון מוגבל. במידה וזכיתם לבדיקות הדם, לדברי ה- NIH (ממשלת ארה"ב), התוצאות צריכות להיות בטווח הבא:

נחושת:

10–25 mcmol/L (63.5–158.9 mcg/dL

בדיקת Ceruloplasmin:

180–400 mg/L

ניתן לאבחן את רמת הנחושת בגוף גם באמצעות בדיקת שיער, וייתכן שדרך זאת אף מדויקת יותר.

הנושא שנוי במחלוקת וישנה גישה לפיה ממש לא כדאי לקחת נחושת ביחד עם ויטמין C. ההיפך מכך: כדאי להרחיק אותם זה מזה מהסיבה שנחושת גוררת חימצון של ויטמין סי ומנגד, ויטמין סי פוגע בספיגת הנחושת מהמעי במספר מנגנונים.

בו בזמן, נחושת מתנהגת כ- Transporter של ויטמין סי אל תוך התאים ומאפשרת להפוך ויטמין סי מחומצת לויטמין סי אקטיבי שטוב לתאים.

כלומר: בעוד שויטמין סי ונחושת מתנגשים זה עם זה, גם קיימת ביניהם סינרגיה. מצב מורכב זה גם מוכר עם מינרלים אחרים שפועלים בשיתוף ומתנגשים בו בזמן.

ככול שצורכים ויטמין C באופן קבוע, יש לשקול צריכה של נחושת באופן קבוע כדי למנוע מצב של מחסור בנחושת. עם זאת, נראה שעדיף לצרוך נחושת וויטמין C  במרחק של שעתיים ואף 6 שעות זה מזה.

מקור

כן, עודף נחושת יכול לגרור להרעלת נחושת, אם כי מדובר במצב נדיר כאשר מדובר בצריכת נחושת ממזון.

עודף נחושת עלול לקרות בין היתר כתוצאה מעודף נחושת במים, מבישול בכלי נחושת,  מחשיפה סביבתית חריגה, ואולי אף מתרופות שגוררות את העלאת רמת הנחושת בגוף. 

כלי בישול מנחושת - גורם סיכון להרעלת נחושת

 

הרעלת נחושת יכולה להביא למצבים קלים עד חמורים, לרבות:

בחילות, הקאות, שלשול, כאבי בטן, יציאות שחורות

  • כאבי ראש
  • קושי בנשימה, אריתמיה (קצת לב לא סדיר), לחץ דם נמוך
  • צבע עור צהוב
  • נזק לכליות ולכבד

מקור, מקור נוסף

משרד הבריאות פרסם גם בשנת 1997 וגם בעדכון משנת 2019 את הקצובה המרבית המומלצת לנחושת, שעומד על 6 ו- 10 מ"ג ליום, בהתאמה, לבוגר/ת.

מחסור בנחושת אולי מהווה גורם מקדם למחלות הבאות:

  1. מחלות לב שמהוות את הגורם מספר 1 לתמותה בטרם עת בעולם. זאת מכך שמחסור בנחושת גורר שינוי ברמות השומנים בדם, גורם סיכון לטרשת עורקים.
  2. אלצהיימר: ישנן טענות לכך שקיים קשר בין רמות נמוכות של נחושת ורמות פעילות נמוכות במוח של אינזימים שתלויים בנחושת, אצל חולי אלצהיימר. אך ישנן גם טענות לגבי רמות גבוהות של נחושת.
  3. מחסור בנחושת יכול לגרור אנמיה, בעיות  ברמת הכולסטרול, בעיות ברמת לחץ הדם, בעיות בקצב דופק הלב, ועוד. ככול שהגורם לאלו הוא מחסור בנחושת, ניתן לפתור את הבעיות באמצעות צריכת נחושת בתוסף תזונה (מקור).

נראה שהמחקר בתחום מחלות הלב והאלצהיימר בחיתוליו ואין מסקנות חותכות בתחום אלא תובנות ראשוניות שגם אותן ניתן לסתור במידה זו או אחרת.

נחושת ביסליצינאט, גלוקונט, וכלורית - הטוב, הרע והמכוער...

המכוער:
נחושת דו-כלורית

נחושת דו-כלורית (Cupric Chloride) - אין לנו הרבה מידע עליה, מעבר לכך שהנחושת נקשרת עם כלור, ומשמשת בעיקר תעשיות שונות כגון את תעשיות הפטרוליום, טקסטיל, חומרים משמרים לעצים ועוד.

הרע:
נחושת אוקסיד או
נחושת גלוקונט

נחושת גלוקונט (Copper Gluconate) ונחושת אוקסיד (Copper Oxide) הם שני סוגי  נחושת (ומינרלים בכללי) מהזולים והפחות איכותיים שיש מההיבט של ספיגה ותופעות לוואי.

נחושת גלוקונט נקשרת בתהליך ייצורה לחד-הסוכר גלוקוז (Glucose).

תופעות לוואי: מינרלים מסוג גלוקונט ואוקסיד, כגון אבץ גלוקונט  ומגנזיום אוקסיד, ידועים  במחיר הזול שלהם, וגם בפופולאריות הרבה של תופעות הלוואי להם הם גורמים, ובעיקרם בחילות והקאות ושלשולים בהתאמה..

ספיגה: ספיגת מינרלים מסוג גלוקוננט או אוקסיד אינה ידועה כטובה מאוד, וזוהי כנראה גם אחת הסיבות לתופעות הלוואי הרבות להן מינרלים מסוגים אלו גורמים.

יתרונות: זול 

חסרונות: ריבוי תופעות לוואי, ספיגה לא טובה.

בסדר:
נחושת ציטראט

נחושת ציטראט (Copper Citrate) היא נחושת שנקשרת בתהליך ייצורה לחומצת לימון (Citric Acid). בעבר חומצת לימון הייתה מופקת מלימון, אך כיום היא אינה טבעית ומופקת מפרמנטציית סוכר.

ספיגה: מינרלים מסוג ציטראט נחשבים לבעל ספיגה טובה יותר מסוגים זולים יותר כגון גלוקונט, אוקסיד, קרבונט, וכו'. אך עדיין מדובר בספיגה פחותה ביחס למינרלים שנקשרים עם חומצות אמינו כגון מסוג גליצינאט.

יתרונות: לא יקר

חסרונות: מבוסס על חומצת לימון סינטטית שמופקת מסוכר, כפי הנראה לא עובר את מחסום הדם-מוח.

הטוב:
נחושת ביסגליצינאט

נחושת גליצינאט או ביסגליצינאט (Copper Bisglycinate) נקשרת בתהליך ייצורה עם חומצת האמינו גליצין (Glycine) ביחס של 1:2, ומכאן שמה ביס (שניים) גליצינאט (קשורה לגליצין).

זהו אחד מסוגי הנחושת הטובים ביותר, שכן הוא אמור להיספג מצוין מעצם הקשירה עם גליצין, וכן לעבור את מחסום הדם-מוח. נחושת ביסגליצינאט עשויה משני כמעט רק משני חומרים איכותיים: המינרל נחושת שמופק מכרייה וחומצת האמינו גליצין.

ספיגה: הספיגה של נחושת ביסגליצינט אמורה להיות מהטובות שיש, והיא גם אמורה לעבור את מחסום הדם-מוח (מה שעשוי להיות רלוונטי ביחס למחלת האלצהיימר למשל, שקשורה בחוסר בנחושת).

חסרונות: אין.

יתרונות: ספיגה, מינימום תופעות לוואי, מורכב מחומצת האמינו גליצין, המינרל טבעי (מכרייה), פוטנציאל לעבור את מחסום הדם-מוח.

נחושת - מסקנות:

נחושת היא מינרל חיוני שלוקח חלק באינספור מערכות בגופינו. מחסור בנחושת יכול להתבטא באינספור דרכים, מאנמיה, דרך עייפות, ועד לבעיות בעצמות, ואולי אף אלצהיימר ומחלות לב חמורות.

הגורמים העיקריים למחסור בנחושת הם מחלות ספיגה, תרופות, ניתוחים שונים וגם צריכה של מינונים גבוהים של ברזל, אבץ או ויטמין C. ניתן לאבחן מחסור בנחושת, אבל הבדיקות אינן מבוצעות כבשגירה ובארץ אולי אף לא בכלל. 

הפתרון לסובלים ממחסור בנחושת הוא צריכת נחושת בתוסף תזונה (או בזריקה לוריד). תוסף התזונה שאנו ממליצים עליו ביותר הוא נחשות ביסגליצינאט - תצורת הנחושת הטובה ביותר כנראה, שספיגתה טובה, וכנראה שגם עוברת את מחסום הדם-מוח. ההמלצה שלנו: תמיד לקחת נחושת כשלוקחים תוסף ברזל, או תוסף אבץ, או עם כל מולטי-ויטמין או מולטי מינרל

בהצלחה!

נחושת - Copper