המדריך השלם

3 דרכים כיצד לזהות פרוביוטיקה איכותית - ולהימנע מפרוביוטיקה שאינה טובה (תוסף תזונה)

1

הכי חשוב:

האם הפרוביוטיקה נחקרה קלינית!?

בתוסף תזונה של פרוביוטיקה, חשוב מאוד שהזנים או התוסף ייחקרו קלינית. אחרת איך נדע שהזנים חיים, עוברים את החומציות בקיבה, מתמודדים בהצלחה עם המזון שעובר במעי, ולבסוף מגיעים ליעדם בגוף?

כיצד ניתן לדעת האם הזנים הפרוביוטיים נחקרו קלינית? האמת שזה לא כל כך פשוט! בעיקרון זנים שנחקרו קלינית מסומנים על-ידי שילוב של אות ומספר, למשל: BT-01 או BB-02. תחילה חשבנו שלזנים שלא נחקרו קלינית אין צירוף שכזה אלא רק שם קטגורי, כגון: Lactobacillus Acidophilus

אך לעתים גם זנים שלא נחקרו קלינית יהיו מסומנים עם שילוב של אותיות ומספרים. אם כך אז מהו הפתרון - כיצד נבדיל בין פרוביוטיקה "מתחזה" לכזאת שבאמת נחקרה?

אולי הפתרון היחיד לסוגיה הוא לפנות למשווק / יצרן, כדי לברר האם הפרוביוטיקה נחקרה קלינית, ומהן תוצאות המחקרים. ככול שלא תתקבל תשובה עניינית לשאלה, כדאי להמשיך הלאה למוצר שאינו חתול בשק... כפי הצורך ניתן אף לבקש מהיצרן / יבואן / משווק לקבל את המחקרים הרלוונטיים!

במקרה של VSL#3, הפרוביוטיקה נחקרה באינספור מחקרים קליניים (23 מחקרים משנת 2016, ליתר דיוק)!

2

חשוב ברמה קריטית:

טמפרטורה מבוקרת - האם הזנים הפרוביוטיים עמידים לטמפרטורת חדר?

בעיקרון פרוביוטיקה יש לאחסן ולשנע בטמפרטורה מבוקרת. דבר יקר מאוד שרוב הספקים, מה לעשות, פשוט לא מקפידים עליו.

חיידקים פרוביוטיים אינם עמידים בחום של מעל 23-25 מעלות. זנים שונים אף אינם עמידים בטמפרטורה של מעל 4 מעלות צלזיוס בלבד! זאת בעוד שהנהג של UPS סיפר לנו שהם מדדו חום של 80 מעלות (צלזיוס!) בקיץ, במכוניות שלהם שמספקות סחורה.

כלומר: ייתכן שעוד לפני רכישת הפרוביוטיקה, כבר במחסן של הסיטונאי, או על המדף בחנות (שמכבה את המזגן בסופ"ש), או במהלך השינוע, כל הזנים הפרוביוטיים... כבר מזמן מתים!

מה הפתרון? לקנות פרוביוטיקה רק כשישנה התחייבות שהיא נשמרה בטמפרטורה מבוקרת מרגע ייצורה ועד להגעתה אלינו! כן, זה מיקר את עלות השינוי, אחסון וכדומה. אבל להוציא מקרים חריגים, אבל במקרה הזה על החיסכון משלמים ביוקר...

טיפ בונוס: גם בבית חשוב מאוד לשמור את הפרוביוטיקה במקרר, או אף בפריזר. במיוחד לאחר הפתיחה, לאחר שנכנס אוויר לצנצנת, יש סיכון להתחמצנות של הפרוביוטיקה. על כן חשוב להוציא את הפרוביוטיקה מהמקרר או הפריזר רק כדי לצרוך את התוסף ומיד לאחר-מכן להכניס את החבילה בחזרה לקירור / הקפאה!

3

חשיבות בינונית

הפורמולה ושילוב פרה-ביוטיקה

תוספי פרוביוטיקה שונים משלבים סיבים פרה-ביוטיים (פרהביוטיקה) או רכיבים אחרים כגון גלוטמין לשיפור הספיגה או אף רכיבים נוספים כדי להוזיל עלויות ייצור. מדובר אולי ברצון טוב, אך בפרקטיקה בעייתית (בלשון המעטה), ונסביר מדוע:

ככלל אין לערבב אבקת פרוביוטיקה עם שום אבקה אחרת. בדיקות מעבדה שביצע היצרן של VSL3 חשפו שערבוב פרוביוטיקה עם רכיבים נוספים, גרר פגיעה בחיידקים הפרוביוטיים (הריגתם). אפילו ערבוב של סיבים פרה-ביוטיים תמימים גרר פגיעה בפרוביוטיקה! הכיצד זה ייתכן? הרי פרוביוטיקה מיועדת לצריכה עם פרהביוטיקה, הלא כך!? אכן כן! אבל זה דבר אחד לצרוך פרוביוטיקה ופרהביוטיקה יחד, משני מוצרים שונים, שיחד מתערבבים לנו בבטן, ודבר אחר כאשר שני הרכיבים (פרוביוטיקה ופרהביוטיקה) מעורבבים ונשמרים יחדיו באותה כמוסה או סשט על המדף...
אחד מסיבי הפרהביוטיקה הפופולריים ביותר נקרא FOS או Inulin (אינולין פוס). סוג פופולרי מאוד בין היתר בשל... כן, מחירו הזול. האם יש בכך בעיה? אז זהו שכן: FOS מיוצר על-ידי פרנמטציה של סוכר, ואנשים רבים רגישים מאוד לפוס (FOS), ומגיבים אפילו למינון מינימאלי באופן ממש רע. נחשו מה? ידוע שלאנשים עם SIBO (שאולי בדיוק בשל כך צורכים פרו-ביוטיקה), הסיבים FOS גוררים תופעות לוואי במערכת העיכול. לסיכום: לא כל הסיבים אותו דבר, וחשוב לצרוך סיבים איכותיים כגון גואר גאם או פסיליום. בדיוק את אותן התופעות שאנו מנסים לטפל בהן...
משיחות שקיימנו עם מומחים (כגון יצרני סיבים ויצרני פרוביוטיקה) למדנו שסיבים פרהביוטיים יעילים בעיקרון החל ממינון של 4 גרם ומעלה. מכאן שהוספה של כמות זניחה (כגון 100 מ"ג) לקפסולה, אינה תורמת, ומעידה על כך שגם שיש כוונה טובה, התוצאה עשויה להיות בדיוק ההיפך...

במקרה של פרוביוטיקה, כל המוסיף גורע. מה שכן, בהחלט כדאי לצרוך יחד עם הפרוביוטיקה (במוצר נפרד) סיבים ממש איכותיים כגון:
Partially Hydrolyzed Guar Gum - מסטיק גאם או גואר גאם בהידרוליזה חלקית. עוד על הסוד הכי כמוס בעולם הסיבים, למטה בבונוס השני 🙂

בונוס 1: פרוביוטיקות מתקדמות

פורמולות ופרקטיקות מתקדמות:

סשט עם שני כיסים!

לעתים כל המוסיף גורע, אבל כשזה נעשה בצורה הנכונה, כל המוסיף דווקא... מוסיף! הנה שני מוצרי פרוביוטיקה מתקדמים, שלקחו את עולם הפרוביוטיקה צעד אחד קדימה, אבל לא באמצעות גילוי זנים חדשים, אלא איך...!?

VSL Woman Plus - פרוביוטיקה שמכילה די מאנוז ( D-Mannose) וגם חמוציות (Cranberries). שני רכיבים שנחקרו רבות בהקשר לסגולותיהם בנוגע לדלות בדרכי השתן, לרבות דלקות כרוניות. אז למה זה בסדר לערבב אותם עם פרוביוטיקה אם אמרנו שערבוב רכיבים פוגע בחיידקים החיים? (התשובה ממש עוד רגע...)
VSL Fiber - שילוב של פרוביוטיקה עם סיבים תזונתיים פרה-ביוטיים מסוג פסיליום (Psyllium), שידועים בסגולותיהם בנושא. גם כאן נשאל: האם זה בסדר לערבב פרוביוטיקה עם סיבים - כשאמרנו מפורשות שהדבר נבדק במעבדה ונמצא כפרקטיקה לקויה!?

הסוד הוא ש- VSL יצרו סשטים מיוחדים בהם שני כיסים נפרדים, כאשר בכיס אחד הפרוביוטיקה, ובכיס השני הרכיבים האחרים (פסיליום או חמוציות ודי-מאנוז). אמנם מדובר בסשטים שהם יקרים יותר לייצור, אבל זה בדיוק משקף את ההבדל בין תוסף פרוביוטיקה שנבדק במעבדה ונחקר קלינית, ותפקידו להועיל, לעומת פרוביוטיקה "שכונה".

בונוס 2: סיבים פרה-ביוטיים

הזנת החיידקים הפרוביוטיים שבתוכינו

סיבים תזונתיים

קיימים סיבים תזונתיים מכול מיני סוגים, כגון: FOS Inulin, GOS, XOS, Partially Hydrolyzed Guar Gum, Psyllium / Husks ועוד. את כל הסוגים ניתן לחלק ל- 3 קטגוריות: מסיסים, לא מסיסים והקטגוריה שבה נתמקד כעת: סיבים פרה-ביוטיים.

סיבים פרה-ביוטיים הם המזון שהחיידקים הפרוביוטיים בגופינו ניזונים ממנו. על-ידי צריכתם (בהנחה שהם איכותיים ועושים את העבודה), אנו מזינים את החיידקים שכבר קיימים בגופינו, כמות גם את החיידקים הפרוביוטיים שאנו לוקחים בתוסף התזונה.

באופן אישי כותב שורות אלו ראה במו עיניו, בדיקות מעבדה של יצרן הסיבים Partially Hydrolyzed Guar Gum, אשר הראו באופן חותך שצריכת הסיבים מגדילה את כמות החיידקים הטובים בגופינו. מסיבה זו אנו ממליצים על סיבם אלו, ואף פועלים לייבא אותם ולשווק אותם בארץ. מדובר בסיבים שכותב שורות אלו צורך באופן אישי ונהנה מהשפעתם מידי יום!

לסיכום: שני סוגי הסיבים הפרה-ביוטיים שאנו ממליצים עליהם הם:

Partially Hydrolyzed Guar Gum - מסטיק גואר / גואר גאם בהידרוליזה חלקית. סיבים אותם אנו מקווים לייבא לארץ ולמכור בתוך חודשים ספורים.
Psyllium - סיבי הפסיליום נמצאים במוצר VSL Fiber, שגם הוא נבדק במעבדה ונחק קלינית (וגם עליו המלצה אישית חמה של כותב שורות אלו). גם מוצר זה אינו בנמצא בארץ נכון למועד כתיבת שורות אלו, ואנו מקווים לייבא גם אותו בתוך מספר חודשים, כדי להנגיש לכם סוף סוף סיבים איכותיים.