אבץ מהסוג הטוב ביותר: גליצינאט

אבץ פיקולינט הוא אבץ שבתהליך ייצורו קושרים אותו עם חומצה פיקוליניטית. חומצה רעילה ומסוכנת במינון גבוהה ש"אחראית" לנזקים שמשוייכות לאבץ פיקולינט כגון לכבד ואף היותו מסרטן! על כן אבץ פיקולינט נאסר בעבר למכירה בגרמינה, ובהתאם, איגוד הרופאים והמתנחים המאריקאי ממליץ לא לצרוך אותו. 

גם ד"ר כריס מאסטרג'ון ממליץ לא לצרוך אבץ פיקולינט. בווידאו כאן הוא מציג 2 מחקרים, ומסביר שהחומצה הפיקוליניט גוררת לאיבוד אבץ באברים וברקמות כך שהיא למעשה מגבירה את המחסור באבץ!

אבץ פיקולינט וחומצה פיקוליניטית – סיכון להגברת המחסור באבץ ברקמות / אברים!

האם יש אבץ פיקולינט שאינו קשור עם חומצה פיקולינית? לא. האם יש וחומצה פיקולינית שאינה רעילה? לא. זה עניין של מינון.

כעת נבחן מהו אבץ "רגיל":

אבץ ציטראט קשור עם חומצת לימון סינטטית (שאין בה לימון) והיא מופקת מעמילן תירס או מסוכר. חומצה זו אינה איכותי, אבל גם אינה מזיקה כמות החומצה הפיקוליניטית. ספיגתו שלאבץ ציטראט בינונית בדומה לכול ה"ציטראטים".

אבץ ביסגליצינאט הוא האבץ המומלץ ביותר (נקרא גם גליצינאט או כלאט). הוא קשור עם חומצת האמינו גליצין – רכיב איכותי בעל סגולות רבות. אבץ ביסגליצינאט נפסג מעולה, וגורר מינימום תופעות לוואי, בין היתר מהסיבה שהוא קשור עם חומצת אמינו איכותית ולא עם רכיבים שמוכרים כלא בריאים ואף רעילים.

לסיכום: ההבדל בין אבץ לאבץ פיקולינט הוא בחומה אליה האבץ קשור. לחומצה השפעה קריטית על איכות האבץ לרבות ספיגתו ותופעות הלוואי. אבץ פיקולינט הוא אבץ בעייתי בלשון המעטה. הוא קשור עם חומצה שעלולה לגרור מחסור באבץ באברים, והיא אף רעילה במינון גבוהה. מנגד, תוסף אבץ מומלץ הוא אבץ מסוג גליצינאט, ש"יורש" את הייתרונות שהגליצין מוריש לו כגון ספיגה מעולה.