ויטמינים - צריכה יומית מומלצת (RDA), צריכה מרבית וערכי ייחוס (DRI)
ויטמין B12, פוליק אסיד, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין K...
משרד הבריאות
קיים המון בלבול לגבי מהי הצריכה היומית המומלצת של ויטמינים, הצריכה המרבית ומהם ערכי הייחוס שפרסם משרד הבריאות. כעת נעשה סדר בבלאגן, ונציג את הנתונים. לא פחות חשוב, נתייחס אליהם, ונבחן האם ההמלצות טובות, למי ומתי!
בשנת 1997 משרד הבריאות פרסם את הקצובה היומית המומלצת, ואת הקצובה המרבית של של ויטמינים. שני עשורים קדימה בשנת 2019, משרד הבריאות פרסם טבלה עדכנית של ערכי ייחוס של צריכה תזונתית בישראל, ואת גבול הצריכה המרבית.
מהן המלצות משרד הבריאות לצריכה יומית של ויטמינים לנשים ולגברים? עשינו את זה קל, בטבלה מסודרת שמציעה גם יכולות חיפוש וסינון…
נא לשלוח לי את הקצובה היומית המומלצת, הקצובה המרבית, וערכי הייחוס שפרסם משרד הבריאות
פרטי קשר - ד"ר ויטמין
ניתן ליצור איתנו קשר בכול עניין ואנחנו מבטיחים לעשות את המיטב כדי לעזור!
שתפו אודותנו:
ויטמינים - מינון לנשים בוגרות
טבלת צריכה יומית מומלצת
ערכי ייחוס
וקצובה מרבית
ויטמינים - מינון לגברים בוגרים
טבלת צריכה יומית מומלצת
ערכי ייחוס
וקצובה מרבית
10,000IU
מה דעתנו על המינונים שממליץ משרד הבריאות?
וואו... מאיפה להתחיל!? יש לנו הרבה מה להגיד גם על הצריכה היומית המומלצת וגם על הקצובה המרבית... מויטמין D דרך B12 ופולאט ועד לויטמין K2...
ויטמין D: לפי פרסומים שונים (כגון של קופת חולים מאוחדת), כ- 90% מאוכלוסיית ישראל שטופת השמש, סובלת ממחסור בויטמין D! ואכן, מומחים שונים בארץ ובעולם ממליצים על מינון של כ- 10,000 יחב"ל ויטמין D ליום (בהתאם לגיל, משקל גוף וכו').
בתקופת הקורונה למשל, התפרסמו מחקרים בארץ ובעולם, שהציגו קורלציה גבוהה בין רמות הויטמין D בגוף, לבין חומרת מחלת הקורונה / אישפוזים / תמותה, וכו'.
ויטמים C: מומחים שונים ממליצים על מינון ממש גבוהה של 10 גרם ויטמין C ליום (גרם כל שעה) בזמן מחלה אקוטית. חשוב לצרוך ויטמין C איכותי – ללא הנדסה גנטית, שאינו מכיל חומרים משמרים מזיקים.
ויטמין B9 (נקרא גם פולאט / פוליק אסיד): לא מזמן פגשתי אישה בהיריון בשנות ה- 20 לחיה, עם מחסור בויטמין B9. הרופא המליץ לה על מינון מאוד גבוהה של 5,000 מק"ג פולאט ליום. פי 5 יותר מגבול הצריכה היומית לנשים בהיריון בגובה 1,000 מק"ג!
ויטמין K2 - האם ויטמין K2 חיוני ובאיזה מינון?
חברינו במשרד הבריאות לא רק שהזניחו את K2 החשוב והיקר, למעשה במשרד הבריאות התעלמו ממנו לחלוטין!
הקצובה המרבית המותרת נגזרה מויטמין K1, כפי הנראה באופן דיי אוטומטי, ללא מחקר או מדע.
ההמלצה היומית לצריכה של ויטמין K2 כלל לא קיימת! זאת למרות שמדובר בויטמין חיוני שקשור עם ספיגת הסידן בעצמות ובשיניים! בדומה, מחסור בויטמין K2 מהווה מרכיב מרכזי בתופעות הקלסיפיקציה החמורה, לרבות הסתיידות כלילית שגוררת מוות. גם מחלת Calciphylaxis גוררת מוות וגם כאן, מחסור בסידן (פרשנות: מחסור בסידן שנספג בעזרת ויטמין K2) הוא כפי הנראה פקטור משמעותי!
Disclaimer
עם כל הערך המוסף שאנו משתדלים לתת, אנחנו רק אתר אינטרנט ואיננו בפוזיציה לתת כל ייעוץ או המלצה רפואית. המינונים שאנו מציגים שעוברים את הקצובה המירבית אינם המלצה ומוצגים לצורך ידע כללי, כדי ליידע שקיימים כאלו מינונים והמלצות בארץ או בארצות אחרות, כמות גם כדי שניתן יהיה לשתף ולבחון צריכה שכזאת מול הגורם המטפל...
איכות תוספי תזונה - ויטמינים בריאים או מזיקים!?
המלצות משרד הבריאות התעלמו לחלוטין מסוגיות קריטיות כגון שימוש נרחב בחומרים מזיקים בתוספי תזונה.
למשל: רוב רובם של תוספי ויטמין C הם סינטטיים, עשויים מדקסטרוז של תירס וחלקם אף עברו הנדסה גנטית! תירס שעבר הנדסה גנטית הוא רכיב מזיק שלא הייתי נותן נוגע בו אפילו במקל.
תוספי תזונה רבים בתצורת נוזל (כגון ויטמין C ליפוזומלי), משתמשים בחומרים משמרים סינטטיים ומזיקים כגון אשגלן סורבאט (Potassium Sorbate). כתבנו על כך בהרחבה כאן.
גם טיטניום דיאוקסיד – רכיב סינטטי נוסף, נמצא בשימוש נרחב בתעשייה למרות הנזקים שהוא גורם להם. Titanium Dioxide אף נמצא בתוספים "רגישים" כגון מולטי-ויטמין ואף Prenatal (לנשים בהירון)! עוד על הנזקים של טיטניום דיאוקסיד בכתבה כאן.
מסקנות...
הקצובה היומית המומלצת וצריכת תוספי תזונה!
מהן מסקנותינו מפרסומי משרד הבריאות לגבי צריכת תוספי תזונה!?
- המלצות משרד הבריאות מתאימות לטווח מקרים "כללי" או "ממוצע", אך נראה שההמלצות אינן גורפות ואינן טובות לכולם, ההיפך מכך. אוכלוסיות שלמות כגון מבוגרים, חולי צליאק, אנשים עם מחלות ספיגה או עם דלקות כרוניות, כולל אנשים עם מחלות לא מאובחנות במערכת העיכול סובלות ממחסורים רבים.
- משרד הבריאות מפספס ויטמינים חיוניים כגון ויטמין K2 או ויטמין B12 מסוג AdenoslyCobalamin, למרות שמדובר בויטמינים בעלי תפקידים ייחודיים וחיוניים.
-
משרד הבריאות מציג מינונים שלעתים הם רחוקים מלהיות מספקים, ולראייה: גם באוכלוסיות בריאות לכאורה, קיימים מחסורים רבים כגון בברזל, ויטמין B12, ויטמין B9 (פוליק אסיד), וכמובן ויטמין D3 ששבר את השיא כאשר לרוב הארי של האוכלוסייה מחסור בו, ולכ- 15% מהאוכלוסייה מחסור קיצוני! מקור: פרסום קופת חולים מאוחדת.
קיים מחסור סמוי בויטמינים ומינרלים שונים שאיננו יודעים עליו פשוט כיוון שאיננו מבצעים בדיקות, או מהסיבה שבדיקות הדם כלל אינן מהימנות (כמות במקרה של מגנזיום).
משרד הבריאות מתעלם לחלוטין ממצבים אקוטיים כגון מחלה ויראלית, מגיפות. מחקרים הראו שאפילו אצל חיות שונות, בזמן מחלה ויראלית הגוף צורך כמות גבוהה יותר של ויטמין C. אז לבני אדם לא מגיע מינון יותר גבוהה!?
משרד הבריאות מתעלם ממצבים כרוניים של דלקות כרוניות במעי, או מחלות ספיגה, או מחלות כגון הליקובקטור, על אף שמחלות שכאלו נפוצות וקיימות ברוב האוכלוסייה ומחייבות ביצוע התאמות משמעותיות.
- כל זאת, מבלי שנכנסו בכלל לנושא של איכות תוספי תזונה, ספיגה, נזקים שתוספים לא איכותיים עלולים לגרום, התנגשויות וסינרגיה בין תוספים, האם התוסף עובר את מחסום הדם-מוח, ועוד. היבטים משמעותיים שמשפיעים באופן ישיר גם על המינון.
לסיכום: משרד הבריאות פרסם את הצריכה היומית המומלצת כמות גם הקצובה המירבית, אך לא סיפק בכך את הכלים לדעת אילו תוספים לרכוש או באילו מינונים לצרוך אותם.
בתור התחלה אולי כדאי לבצע בדיקות דם תקופתיות לויטמינים ומינרלים שונים כגון ויטמין D, ויטמין B12, פוליק אסיד (ויטמין B9), פאנל ברזל, נחושת, וכו'. וככול שיימצא מחסור, לקחת תוספים איכותיים שמציעים ספיגה גבוהה, ובמינון הראוי (בתיאום עם הגורם המטפל…).